חרמון נ' בנק לאומי לישראל בע"מ ואח'

פסק דין

בפני בקשת רשות ערעור על החלטות כב' הרשם מ. קבאני, מיום 12/8/10 והחלטת כב' הרשמת גב' רביע ג'אבלי, מיום 15/8/10, לפיהם, דחו, על פי ההחלטות הנ"ל, את בקשת המבקשת לבטל את צו הפינוי שניתן לנכס שהתגוררה בו יחד עם בתה במסגרת תיק ההוצאה לפועל: 13-07491-08-9.

לאחר ששמעתי את הצדדים , עיינתי בטיעוניהם בבקשה ובתשובה, החלטתי לתת רשות ערעור, לראות בבקשה כערעור, והחלטתי לדחות את הערעור, הכל כמפורט בהמשך.

העובדות בקצרה:-

אפתח ואומר, כי שני הצדדים, לא טרחו להמציא את המסמכים ביחס להליכים שהתנהלו בין הצדדים, הן בבית המשפט המחוזי והן בבית המשפט העליון ורק במהלך הדיון, נזכרו הצדדים, שיש צורך למלא את החובה המוטלת עליהם ולהמציא את המסמכים במהלך הדיון.

במרכז ענייננו, דירה הנמצאת ברחוב אושה 13, קרית מוצקין, הידועה כגוש 11562, חלקה 67/3, ואשר התגוררו בה המבקשת וכן בתה, מזה שנים רבות.

משיב מס' 2, מר חרמון, הינו הבעלים הרשום של הדירה, משכן את זכויותיו בנכס לטובת משיב מס' 1 וביום 3/10/04 נרשמה משכנתא מדרגה ראשונה, להבטחת חובותיו והתחייבויותיו כלפי הבנק. מתברר, על פי מסמכים שהוגשו והחלטות בתי משפט, כי המבקשת חתמה ביום 10/10/04 על מסמך, לפיו היא מוותרת על כל זכות בדירה, אם יש לה וכי אין לה זכויות כאלה בדירה. ויתור זה ניתן לבנק בסמוך מאוד לרישום המשכנתא מדרגה ראשונה.

בין המבקשת למשיב מס' 2 קיים סכסוך משפחתי ומתנהלים הליכים בבית המשפט לענייני משפחה, המשיב מס' 2 צבר חוב בחשבונותיו אצל המשיב מס' 1, הרקע לחובות אלה, בין אם הוא רקע עסקי ובין אם הוא על רקע הסכסוכים בין המבקשת למשיב מס' 2, לא הוברר דיו בפני ולא על פי המסמכים שהונחו לפתחי. בין אם כך ובין אם כך, חוב, ככל הנראה, ואין חולק על כך, קיים.

כתוצאה מחוב זה, הגיש משיב מס' 1 (בנק לאומי) בקשה למימוש המשכנתא במסגרת תיק הוצל"פ 13/07491/08/9 ועו"ד זר מונה ככונס נכסים על הנכס. האזהרה נמסרה למשיב מס' 2 ביום 31/7/08, העתק מאזהרה זו נמסרה אף לידי המבקשת ביום 15/9/08. הליכי הפינוי החלו כבר מחודש פברואר 2009 והיו מספר צווים שקדמו לצו נשוא ההחלטות, עליהם הגישה המבקשת את הבקשה שבפני. כך למשל, ניתן צו פינוי ליום 4/1/10 ובאותו יום הגישה המבקשת לבטל או לעכב הליכי פינוי וכב' ראש ההוצאה - לפועל נעתר לבקשתה והפינוי בוטל. צו פינוי נוסף, לדוגמא, נקבע ליום 15/4/10, וימים ספורים לפני ביצוע הצו, פנתה המבקשת לבית משפט זה והפינוי גם כן, עוכב ובוטל.

הפינוי הנוכחי מתייחס לפינוי שהיה אמור להתבצע, על פי צו הפינוי והודעת הפינוי, נספחים א' ו- ב' לתשובה, ביום 15/8/10. הודעת הפינוי הומצאה ביום 21/7/10.

הליכים בבתי משפט אחרים:-

התובעת הגישה תובענה לבית המשפט המחוזי בחיפה, לפיו ייאסר על הבנק לממש את השעבוד על הדירה על ידי פנייה, בשל זכויותיה בדירה, לרבות זכותה כדיירת מוגנת.

ביום 23/6/10, קבע כב' השופט רניאל, לאחר ששמע את הצדדים, כי הוא דוחה את הבקשה למתן צו מניעה זמני האוסר על בנק לאומי לישראל לפנות את המבקשת ובתה מהדירה ברח' אושה 13. בית המשפט, מפי כב' השופט רניאל, ניתח את סיכויי המבקשת לקבלת הסעד הסופי, הם סיכויים קטנים מאוד, בשים לב למסמך הויתור עליו חתמה, בשים לב להסכם הממון שחתמה עליו ואושר על ידי בית המשפט לענייני משפחה ואף בית המשפט לא נתן אמון כלל ועיקר בעדות המבקשת בעניין חוסר הבנתה לאמור במסמך הוויתור.

בית המשפט מצא לנכון לקבוע, לכאורה, שמסמך הוויתור עליו חתמה המבקשת, נחתם לאחר שהיא הבינה בדיוק שהיא חותמת על מסמך לפיו היא מוותרת על זכויות בדירה, לרבות זכות דיירות מוגנת ומסכימה למימושה כפנויה. בית המשפט מצא שגם מאזן הנוחיות, למרות שמדובר בפינוי דירה, שבה התגוררה המבקשת עשרות שנים, ובשים לב לשיהוי בהגשת הבקשה, קבע בית המשפט שאין זה המקרה המתאים שימנע את מימוש הדירה.

בקשת רשות הערעור על החלטת כב' השופט רניאל, נדחתה ביום 30/8/10 וזאת בשל העובדה, כי הליך הפינוי הושלם ומתייתר הצורך לדון בשאלת עיכוב הביצוע. המבקשת לא השלימה עם החלטה זו והגישה בקשה נוספת, לעכב ביצוע הליכי המשכנתא וימנע את פינוי המבקשת. בית המשפט העליון, שוב, גם בקשה זו נדחתה ביום 17/9/10.

בחזרה לתיק ההוצאה - לפועל:-

בין לבין הגישה המבקשת את בקשתה הראשונה בפני רשם ההוצאה - לפועל, ולאחר שנדחתה בקשתה בבית המשפט המחוזי, לבטל את הפינוי הקבוע ליום 15/8/10. במסגרתה בקשתה טענה המבקשת כי לא נמסרה לה ולבתה הודעת פינוי נפרדת מההודעה לחייב וכי צו זה אינו יכול להיות מבוצע ביחס אליה ולבתה.

עוד טענה כי לא ניתן לפנות את הבת ללא מינוי אפוטרופוס לדין וכי נסיבות המבקש קשות הן בשל מצב הבת הרפואי.

כבוד הרשם דחה את הבקשה ביום 12/8/10 ובין היתר על יסוד החלטת בית המשפט המחוז( החלטת כבוד השופט רניאל), אך הנמקתו כלל נימוקים נוספים כגון: החלטות קודמות, ההיסטוריה של התיק.הבקשה לעיון חוזר שהוגשה עוד באותו יום, גם היא נדחית על פי ההחלטה נוספת מאותו יום 12/8/10 , הפעם ביחס לטיעונים הקשורים במחלת הבת ובהעדר עילה עצמאית ונפרדת לבת בנכס וכי אי9ן מקום לעיון חוזר.

הוגשה בקשה נוספת שהובאה בפני כבוד הרשמת ההוצאה לפועל ( גב' רביע גבאלי ) בה קבעה ביום 15/8/10 שאין מקום לשינוי החלטות כבוד הרשם מ. קבאני.